יום בחירות: זכויות עובדים, שבתון בתשלום ועבודה ב־200%

תשובה קצרה: יום הבחירות לכנסת הוא יום שבתון. עובד שעבד אצל המעסיק לפחות 14 ימים רצופים לפני הבחירות ולא עבד ביום הבחירות זכאי לשכר רגיל על היום, בלי שינכו לו יום חופשה. עובד שהסכים לעבוד ביום הבחירות זכאי בדרך כלל ל־200% מהשכר הרגיל, או לשכר רגיל ועוד יום חופש חלופי. עובדי תחבורה ושירותים ציבוריים שממשיכים לפעול לא מקבלים שבתון, אבל המעסיק חייב לאפשר להם להצביע.

עיקרי הדברים

  • יום הבחירות לכנסת הוא יום שבתון לפי החוק, ואין לנכות יום חופשה מעובד שלא עבד בו.
  • תנאי לתשלום: 14 ימי עבודה רצופים לפחות אצל אותו מעסיק לפני יום הבחירות.
  • הזכות חלה על כל העובדים, כולל מי שלא יכול להצביע, עובדים זרים ובני נוער, עם חריגים מסוימים.
  • אסור לחייב עובד שזכאי לשבתון לעבוד. אם הסכים, מקובל לשלם 200% או שכר רגיל ועוד יום חופש.
  • שעות נוספות ביום הבחירות: 250% לשתי השעות הראשונות ו־300% אחריהן, במודל של 200%.
  • עובדי השירותים החיוניים עובדים כרגיל, אבל המעסיק חייב לאפשר להם להגיע לקלפי.
  • החוק לא מגדיר את שעות השבתון. הפרשנות המקובלת היא שעות פתיחת הקלפיות, 07:00 עד 22:00.

מה החוק קובע

חוק יסוד: הכנסת קובע שיום הבחירות הוא יום שבתון. חוק הבחירות לכנסת מוסיף את הפרטים המעשיים: מי זכאי לתשלום על היום, ומה קורה עם עובדים שנדרשים לעבוד. המטרה פשוטה: לאפשר לכל אזרח להצביע בלי לאבד יום שכר.

מבחינת המעסיק, יום הבחירות דומה ליום חג מבחינה תפעולית, אבל יש לו כללים משלו. הוא לא נספר כאחד מימי החג שבהם משלמים דמי חגים, ויש לו תנאי זכאות נפרד של 14 ימים. לכן כדאי לטפל בו בשכר כרכיב נפרד, ולא לשייך אותו אוטומטית לסוג היעדרות קיים.

מי זכאי לתשלום על יום הבחירות

עובד שעבד אצל המעסיק לפחות 14 ימים רצופים לפני יום הבחירות, ולא עבד ביום הבחירות, זכאי לשכר שהיה מקבל אילו עבד. הזכות ניתנת באופן אוטומטי, והעובד לא צריך לבקש אותה.

יש שתי פרשנויות לתנאי של 14 הימים. לפי האחת, צריך 14 ימי עבודה בפועל ברצף. לפי השנייה, שתואמת את הדרך שבה מפרשים חוקי עבודה אחרים, מספיקים 14 ימים של יחסי עבודה, גם לעובד במשרה חלקית. אין עדיין פסק דין מחייב בשאלה. מעסיק שרוצה להימנע ממחלוקת יכול לאמץ את הפרשנות הרחבה.

עובד שלא עומד בתנאי רשאי שלא לעבוד ביום הבחירות, אבל לא יקבל עליו שכר.

מה עם עובד שנעדר מסיבה אחרת?

עובד שנדרש לעבוד ונעדר לא מקבל שכר על היום, אלא אם ההיעדרות נובעת ממחלה, חופשה שנתית, חג, מנוחה חלופית במקום המנוחה השבועית, אבל, או היעדרות מותרת לפי חוק עבודת נשים.

כמה משלמים: טבלת סיכום

מצב העובדמה מגיע לו
זכאי לשבתון, עומד בתנאי 14 הימים, לא עבדשכר רגיל על היום, בלי ניכוי חופשה
זכאי לשבתון, לא עומד בתנאי 14 הימים, לא עבדאין תשלום על היום
זכאי לשבתון, הסכים לעבוד200% מהשכר הרגיל, או שכר רגיל ועוד חופש בהיקף השעות שעבד
עובד בשירות חיוני שאינו זכאי לשבתוןשכר רגיל, ואפשרות להגיע להצביע
שעות נוספות במודל 200%250% לשתי השעות הראשונות, 300% מהשעה השלישית
שעות נוספות במודל של שכר רגיל ויום חופש125% ו־150%, ובנוסף חופש בהיקף השעות

השיעור של 200% לא כתוב במפורש בחוק. הוא מבוסס על פסיקה, על נוהג מוסכם בין ההסתדרות למעסיקים, על כללי שירות המדינה ועל עמדת ועדת הבחירות המרכזית. הסכם קיבוצי או צו הרחבה יכולים לקבוע הסדר אחר, ומעסיק ועובד יכולים להסכים על תשלום גבוה יותר.

דוגמה מספרית

עובד שעתי שלא עבד: עובד שמרוויח 40 ₪ לשעה ועובד בדרך כלל 8 שעות ביום. הוא עבד אצל המעסיק כמה חודשים ולא עבד ביום הבחירות. הוא זכאי לשכר של יום רגיל: 8 × 40 = 320 ₪. בעובד שעתי עם שעות משתנות, מחשבים את השכר היומי לפי ממוצע השעות ביום בתקופה שלפני הבחירות, כפול השכר השעתי האחרון. החוק לא קובע איזו תקופה, ומקובל להשתמש ב־3 החודשים האחרונים, ב־12 החודשים האחרונים או ב־3 החודשים המלאים עם הכי הרבה עבודה מתוך השנה האחרונה.

אותו עובד, שהסכים לעבוד 10 שעות:

  • 8 שעות ב־200%: 8 × 80 = 640 ₪.
  • 2 שעות נוספות ב־250%: 2 × 100 = 200 ₪.
  • סך הכול: 840 ₪.

בעובד שמקבל 200%, הזכויות הסוציאליות (כמו הפרשות לפנסיה) מחושבות רק על החלק של 100%, ולא על התוספת.

שירותים חיוניים שממשיכים לעבוד

ועדת הבחירות המרכזית מפרסמת לפני כל בחירות רשימה של שירותים שפועלים כרגיל. בין היתר נכללים בה:

  • תחבורה ציבורית, חניונים ותחנות דלק.
  • מסעדות, בתי קפה, קיוסקים ובתי מלון.
  • מפעלים וחקלאות עם תהליך ייצור רציף.
  • תקשורת, מים, חשמל ואספקת דלק.
  • בתי קולנוע, תיאטראות ומקומות בילוי.
  • עיתונות, רדיו וטלוויזיה.
  • חנויות מזון ומאפיות, בשעות מוגבלות.
  • בתי חולים ושירותי בריאות, לפי סדרי שבת וחג.
  • כוחות ביטחון, הצלה ושירותי קבורה.

עובדים בשירותים האלה לא מקבלים שבתון, ואם עבדו הם מקבלים שכר רגיל. המעסיק חייב לדאוג שיוכלו להגיע לקלפי במהלך יום העבודה. בסידור העבודה כדאי לתכנן זאת מראש, למשל באמצעות חלון זמן לכל עובד.

טעויות נפוצות של מעסיקים

  1. ניכוי יום חופשה מעובד שלא עבד ביום הבחירות. אסור.
  2. חיוב עובד לעבוד כשהעסק לא נכלל ברשימת השירותים החיוניים. העבודה מותרת רק בהסכמת העובד.
  3. תשלום שכר רגיל בלבד לעובד שזכאי לשבתון והסכים לעבוד.
  4. שכחה של עובדים שעתיים: גם הם זכאים לשכר על היום, לא רק עובדים חודשיים.
  5. הפרשות סוציאליות על 200% במקום על החלק הרגיל בלבד.
  6. אי תכנון זמן הצבעה לעובדים בשירותים שממשיכים לפעול.

בחירות לרשויות המקומיות

גם יום הבחירות לרשויות המקומיות ולמועצות האזוריות מוגדר כשבתון, אבל ההסדר שונה בחלק מהפרטים. לפני הבחירות המקומיות הבאות כדאי לבדוק את הכללים העדכניים ואת ההנחיות שמתפרסמות לקראתן, ולא להעתיק אוטומטית את ההגדרות מבחירות לכנסת.

איך מערכת נוכחות עוזרת לנהל את יום הבחירות

יום הבחירות הוא יום חריג בשכר, ולכן הוא מקור טבעי לטעויות. ב־מערכת הנוכחות של EZTime אפשר לנהל אותו בצורה מסודרת:

  • חג בתעריף מיוחד: במסלול המתקדם אפשר להגדיר יום בתעריף מיוחד, כך שהשעות ביום הבחירות יחושבו בשיעור שנקבע.
  • עד 3 הסכמי עבודה במסלול המתקדם, ובלי הגבלה בפרימיום, כדי להפריד בין עובדים שזכאים לשבתון לבין עובדי שירותים חיוניים.
  • ניהול חופשות והיעדרויות, כדי שאף עובד לא יירשם בטעות כמי שניצל יום חופשה.
  • דוח יומי מפורט שמראה מי עבד ביום הבחירות וכמה שעות.

בצד התכנון, מערכת סידור העבודה מאפשרת לבנות סידור ליום הבחירות רק עם עובדים שהסכימו, ולשלוח להם תזכורת למשמרת. מידע משלים על ימים מיוחדים תמצאו במדריך לדמי חג.

שאלות נפוצות

האם יום הבחירות הוא יום חופש בתשלום?

כן, לעובד שעבד אצל המעסיק לפחות 14 ימים רצופים לפני הבחירות. הוא מקבל שכר רגיל על היום, ולא מנכים לו יום חופשה.

האם המעסיק יכול לחייב אותי לעבוד ביום הבחירות?

לא, אם העסק אינו בין השירותים שוועדת הבחירות קבעה שיפעלו כרגיל. עבודה ביום הבחירות מותרת רק בהסכמת העובד.

כמה משלמים על עבודה ביום הבחירות?

המקובל הוא 200% מהשכר הרגיל, או שכר רגיל ועוד חופש בהיקף השעות שעבד. הסכם קיבוצי או הסכמה אישית יכולים לקבוע יותר.

האם עובד זר או עובד שאינו אזרח זכאי לשבתון?

ככלל כן, כי החוק לא מבחין בין סוגי עובדים. יש חריג לעובדים זרים בענף הסיעוד ובשירותים שפועלים כרגיל, שם אין תשלום נוסף.

האם עובד חודשי צריך לקבל משהו מיוחד?

עובד חודשי שלא עבד מקבל את המשכורת הרגילה, בלי ניכוי. אם עבד, חלים עליו אותם כללים של 200% או שכר רגיל ויום חופש.

באילו שעות חל השבתון?

החוק לא קובע. הפרשנות המקובלת היא שעות פתיחת הקלפיות, 07:00 עד 22:00, ויש מי שמפרש את היום מחצות לחצות.

עובד בשירות חיוני, מה מגיע לו?

שכר רגיל על העבודה, וזמן להגיע לקלפי ולהצביע במהלך יום העבודה.

מה עושים אם המעסיק ניכה יום חופשה על יום הבחירות?

כדאי קודם לפנות למעסיק או למחלקת השכר ולבקש תיקון. אם התיקון לא נעשה, אפשר לפנות לארגון לסיוע בזכויות עובדים או לבית הדין לעבודה.

המידע במאמר הוא מידע כללי, מבוסס על חוק יסוד: הכנסת, חוק הבחירות לכנסת ועל המידע באתר כל זכות ובאתר לשכת המסחר, ואינו ייעוץ משפטי. ההנחיות מתעדכנות לקראת כל מערכת בחירות. לבירור מקרה ספציפי מומלץ לפנות לעורך דין לדיני עבודה או למשרד העבודה.

רוצים שהמערכת תחשב ימים מיוחדים בתעריף הנכון? השאירו פרטים ונציג יחזור אליכם.