אחד הרכיבים הנפוצים בתלוש של עובדים רבים בישראל, ואחד הפחות מובנים. מה הוא, ממה הוא בנוי ומה כדאי למעסיק לדעת.
בשונה מפנסיה, שהכסף בה נועד לגיל פרישה, קרן השתלמות נזילה אחרי כמה שנים. עובדים רבים רואים בה חיסכון גמיש: אפשר למשוך את הכסף, או להשאיר אותו לצבור. לכן במשא ומתן על שכר, קרן השתלמות נחשבת הטבה משמעותית, ולעיתים עדיפה על תוספת שכר באותו סכום.
גם למעסיק יש שיקולים. הפקדה לקרן היא עלות קבועה שגדלה עם השכר, והיא חלק מעלות ההעסקה הכוללת. כשמציעים קרן לעובד אחד, כדאי לחשוב גם על ההשלכות לעובדים אחרים באותו תפקיד, כדי לשמור על מדיניות הוגנת ועקבית.
בתלוש מופיעות שתי שורות: ניכוי מהשכר של העובד, והפרשת המעסיק. ההפרשות מחושבות לפי השכר שנקבע בהסכם, ולא תמיד לפי כל רכיבי השכר. כשעובד מתחיל או מסיים לעבוד באמצע חודש, ההפקדה יחסית לשכר של אותו חודש.
הפקדה מעבר לתקרה המוכרת לצורכי מס עלולה לגרום לחיוב במס על החלק העודף, ולכן יועץ השכר בודק את הנקודה הזו בעת הגדרת ההסדר.
הכלל המוכר הוא נזילות אחרי שש שנים מההפקדה הראשונה. יש מקרים שבהם הכסף נזיל מוקדם יותר, למשל לצורכי השתלמות אחרי שלוש שנים או בהגעה לגיל פרישה, לפי תנאי הקרן והדין. מי שמושך כסף לפני המועד ללא עילה מוכרת עלול לשלם מס.
למעסיק אין תפקיד במשיכה עצמה, אבל עובדים פונים אליו לא פעם עם שאלות. כדאי להפנות אותם לקרן או ליועץ פנסיוני, ולוודא שפרטי ההפקדות בתלוש ברורים.
השאלה הנפוצה ביותר היא אם ההפקדות הגיעו. עובד שרואה ניכוי בתלוש אבל לא רואה את הכסף בדוח הקרן פונה למעסיק, ובצדק. בדיקה רבעונית קבועה של ההתאמה בין התלושים לדיווחים לקרן מונעת את רוב הפניות האלה, ומאפשרת לתקן טעות לפני שהיא מצטברת לחודשים רבים.
נועה מקבלת שכר של 12,000 ₪ בחודש, וסוכם שההפקדות לקרן השתלמות יהיו לפי השיעורים הנפוצים:
| הפקדת מעסיק, 7.5% | 900 ₪ |
|---|---|
| ניכוי מהעובדת, 2.5% | 300 ₪ |
| סך הפקדה חודשית | 1,200 ₪ |
| סך הפקדה שנתית | 14,400 ₪ |
הדוגמה בדויה. היא לא כוללת תשואות, דמי ניהול או מס, שמשפיעים על הסכום בפועל.
קרן השתלמות היא נתון שצריך להופיע בתיק העובד: מתי הוסכם, באילו שיעורים ולאיזו קרן מפקידים. כשהנתונים מרוכזים במקום אחד, קל לענות לעובד על שאלה, לבדוק את התלוש ולהעביר את המידע לרואה החשבון.
במגזר הפרטי אין חובה כללית בחוק. החובה יכולה לנבוע מהסכם עבודה, הסכם קיבוצי או צו הרחבה בענף.
7.5% מהשכר על חשבון המעסיק ו־2.5% מהעובד, אבל ההסכם יכול לקבוע שיעורים אחרים.
בדרך כלל אחרי שש שנים. יש מקרים שבהם אפשר למשוך מוקדם יותר, לפי תנאי הקרן והדין.
נציג EZTime יראה לכם את זרימת העבודה על הנתונים של העסק שלכם.