דמי חג לעובדים: מי זכאי, כמה ימים ואיך מחשבים

תשובה קצרה: עובד בשכר שעתי, יומי או לפי תפוקה זכאי לדמי חג על ימי חג שבהם לא עבד, אם השלים 3 חודשי עבודה, אם החג חל ביום שבו היה אמור לעבוד, ואם עבד ביום שלפני החג וביום שאחריו (או נעדר בהם בהסכמת המעסיק). התשלום שווה בדרך כלל לשכר של יום עבודה רגיל, בלי נסיעות. עובד חודשי לא מקבל דמי חג נפרדים, כי שכרו לא יורד בחודש שיש בו חגים. מי שעובד בחג מקבל 150% ויום מנוחה חלופי.

עיקרי הדברים

• דמי חג מגיעים לעובדים שעתיים ויומיים בלבד. לעובד חודשי השכר החודשי פשוט לא נפגע.
• שלושה תנאים: ותק של 3 חודשים, החג חל ביום עבודה שלו, ונוכחות ביום שלפני וביום שאחרי (או היעדרות בהסכמה).
• היקף המשרה לא משנה. גם עובד במשרה חלקית זכאי אם הוא עומד בתנאים.
• לעובד יהודי יש 9 ימי חג בשנה שבהם חלה הזכאות. עובד שאינו יהודי בוחר בין חגי דתו לבין חגי ישראל.
• על עבודה בחג משלמים 150%, ובנוסף נותנים יום מנוחה חלופי.
• עובד שעתי או יומי שעבד בחג שלא מרצונו זכאי גם לדמי חג, ובסך הכול ל־250%.
• אי אפשר לוותר על דמי חג, גם אם העובד חתם על כך.

מי זכאי לדמי חג

הזכאות נקבעה בצו הרחבה (הסכם המסגרת משנת 2000) ולא בחוק עצמו. היא חלה על עובד שאינו מקבל משכורת חודשית קבועה: עובד בשכר לפי שעה, בשכר יומי או בשכר לפי תפוקה. כדי לקבל תשלום על יום החג, העובד צריך לעמוד בשלושה תנאים:

1. ותק: הוא השלים 3 חודשי עבודה אצל המעסיק.
2. יום עבודה שהופסד: החג חל ביום שבו העובד היה אמור לעבוד, והוא לא עבד בגלל החג.
3. נוכחות סביב החג: הוא עבד ביום שלפני החג וביום שאחריו, או נעדר בהם בהסכמת המעסיק.

היעדרות בהסכמה כוללת למשל יום שבו המעסיק לא שיבץ את העובד, חופשה מאושרת, יום המנוחה השבועית שלו, או "גשר" שהמעסיק החליט עליו. לגבי מחלה ביום הסמוך לחג, המקובל הוא לראות בה היעדרות בהסכמה, אבל אין על כך עדיין פסיקה מחייבת.

כמה ימי חג יש בשנה

לעובד יהודי יש 9 ימי חג שבהם חלה הזכאות. עובד שאינו יהודי יכול לבחור בחגי דתו (מוסלמיים, נוצריים או דרוזיים, כפי שנקבעו) או בחגי ישראל. אסור למעסיק להתערב בבחירה הזו.

ערבי חג וימי חול המועד אינם ימי חג לעניין זה. לפי החוק הם ימי עבודה רגילים, אלא אם הסכם, צו הרחבה או נוהג במקום קובעים אחרת. בענפים מסוימים יש יום חג נוסף. למשל, עובדי קבלן כוח אדם במגזר הפרטי ועובדים בענף הבנייה זכאים ליום נוסף מעבר ל־9 הימים.

מקרים מיוחדים שכדאי להכיר

• עובד בימים קבועים: עובד שמגיע רק בימים מסוימים בשבוע, והחג חל באחד מהם, זכאי לדמי חג גם אם לא עבד ביום שלפני או אחרי. הימים האלה ממילא אינם ימי עבודה שלו, ולכן ההיעדרות בהם נחשבת מוסכמת. אם המעסיק מבקש ממנו לעבוד ביום אחר במקום יום החג, הוא משלם גם דמי חג וגם שכר מלא על היום החלופי.
• עובד במשמרות משתנות: עובד שהמשמרות שלו מתפרסות על כל שעות היממה וכל ימי השבוע, כולל שישי ושבת, זכאי לדמי חג גם אם השלים בחודש את מספר המשמרות הרגיל שלו.
• חג שחל בשישי או בשבת: במקום שעובדים בו בימים א' עד ה', אין דמי חג על חג שחל בשישי או בשבת, כי העובד לא הפסיד יום עבודה. במקום שעובדים בו גם בימים אלה, ועובד שהיה אמור לעבוד נעדר בגלל החג, הוא זכאי לדמי חג.
• עובד שעבד בחג מתוך כורח: הוא זכאי גם לשכר על העבודה וגם לדמי חג. לפי הפסיקה, המעסיק הוא שצריך להוכיח שהעובד בחר לעבוד מרצונו.
• עובד שאינו יהודי שבחר בחגי דתו: אם מקום העבודה סגור בחגים היהודיים, הוא לא מקבל תשלום כפול. אפשר לתת לו דמי חופשה על ימי הסגירה.

איך מחשבים את דמי החג

צו ההרחבה לא קובע את גובה התשלום. הפרשנות המקובלת היא שמשלמים לעובד את מה שהיה מקבל על יום עבודה רגיל, בלי דמי נסיעה ובלי תוספות כמו שעות נוספות. לעובד יומי זה פשוט: שכר יום אחד. לעובד שעתי עם שעות קבועות: מספר השעות הרגיל כפול התעריף.

לעובד שעתי שעובד בשעות משתנות מחשבים ממוצע שעות יומי לתקופה שלפני החג, ומכפילים בתעריף השעתי. יש מחלוקת אם התקופה היא 3 חודשים או 12 חודשים, ועדיין אין הכרעה מחייבת. כדאי לבחור שיטה אחת, לתעד אותה ולהחיל אותה על כל העובדים באותו אופן.

דוגמה: עובד מרוויח 45 ₪ לשעה ועובד בשעות משתנות. בשלושת החודשים שלפני החג הוא עבד 504 שעות ב־63 ימי עבודה. הממוצע הוא 8 שעות ביום (504 חלקי 63). דמי החג שלו יהיו 360 ₪ (8 כפול 45). אם חלו באותו חודש שני ימי חג שבהם היה אמור לעבוד, הוא יקבל 720 ₪.

מדמי החג מנכים מס הכנסה, ביטוח לאומי ודמי ביטוח בריאות כרגיל. המעסיק גם מפריש מהם לביטוח הפנסיוני של העובד.

ומה עם עובד חודשי?

עובד במשכורת חודשית לא מקבל שורה של "דמי חג" בתלוש. הזכות שלו היא שהשכר לא יורד בחודש שיש בו חגים. הוא רשאי להיעדר ב־9 ימי החג כבר מיום העבודה הראשון, בלי שינוכה לו שכר ובלי שימי החג יירדו ממכסת החופשה שלו. חשוב לוודא שמערכת השכר לא מורידה לו "יום היעדרות" על יום חג, טעות שקורית כשמגדירים את החג כיום עבודה רגיל.

גם ימי חג שחלים באמצע חופשה שנתית לא נספרים כימי חופשה. אם עובד יצא לחופשה של שבועיים ובאמצע היו שני ימי חג, מנכים ממכסת החופשה רק את ימי החופשה עצמם.

עבודה בחג: 150% ויום מנוחה חלופי

כדי לחשב שכר יומי לעובד חודשי, מחלקים את המשכורת ב־21.67 בשבוע עבודה של 5 ימים, או ב־25 בשבוע של 6 ימים. החג נכנס ויוצא בשעות דומות לשבת, חוץ מיום העצמאות שנמשך מ־20:00 בערב החג עד 20:00 למחרת. חג שחל בשבת לא מזכה בתוספת כפולה: משלמים 150%.

שימו לב גם למוצאי החג. אם עברו פחות מ־36 שעות בין סיום העבודה לפני החג לבין תחילת העבודה במוצאי החג, העבודה במוצאי החג נחשבת עבודה בחג ומשולמת ב־150%. בענפים כמו שמירה ואבטחה, מלונאות ואולמות אירועים יש כללים אחרים שקבועים בצווי הרחבה.

טעויות נפוצות

1. שלילת דמי חג בגלל משרה חלקית. היקף המשרה לא משפיע על הזכאות.
2. ניכוי יום חופשה במקום תשלום דמי חג. אסור "להוציא לחופשה" עובד ביום החג ולהוריד לו יום ממכסת החופשה.
3. שלילה בגלל היעדרות סביב החג שהמעסיק עצמו קבע, למשל כשלא שיבץ את העובד באותו יום.
4. תשלום 150% בלי יום מנוחה חלופי. החוק דורש את שניהם.
5. שכחה של דמי חג לעובד שעתי שעבד בחג כי שובץ, כשלא ניתן להוכיח שבחר לעבוד.
6. שיטת ממוצע לא עקבית, פעם 3 חודשים ופעם 12, בלי תיעוד.

איך מערכת נוכחות עוזרת לחשב דמי חג ועבודה בחג

חישוב דמי חג דורש לבדוק לכל עובד ותק, שיבוץ, נוכחות ביום שלפני ואחרי, וממוצע שעות. במערכת הנוכחות של EZTime רוב הנתונים האלה כבר נמצאים במקום אחד:

• סנכרון אוטומטי של חגי ישראל, כך שימי החג מסומנים מראש בלוח.
• חישוב אוטומטי של שעות חג, שבת, לילה ושעות נוספות, עם אפשרות להגדיר חג בתעריף מיוחד, עד 3 הסכמי עבודה במסלול המתקדם.
• יום עבודה מקוצר בערבי חג לפי ההגדרה של הארגון.
• ניהול חופשות, מחלות והיעדרויות, כדי לראות מי נעדר סביב החג ובאיזו עילה.
• דוחות נוכחות ב־Excel וב־PDF שמוכנים להעברה לשכר.

אם אתם משבצים עובדים לחג, מערכת סידור העבודה כוללת טבלת הוגנות שעוזרת לחלק משמרות חג באופן שוויוני. את המסלולים אפשר לראות בעמוד התמחור, ויש 14 ימי ניסיון חינם בלי כרטיס אשראי.

חשבון דמי חג תלוי בנתוני הנוכחות, ולכן חשוב ששעון הנוכחות יסנכרן את חגי ישראל אוטומטית. שאלות נוספות בנושא תמצאו בשאלות הנפוצות שלנו.

שאלות נפוצות

עובד שעתי התחיל לעבוד לפני חודשיים. מגיעים לו דמי חג?

לא. התנאי הוא השלמה של 3 חודשי עבודה אצל המעסיק. אם הוא עבד בחג עצמו, הוא כן זכאי ל־150% ויום מנוחה חלופי, בלי קשר לוותק.

העובד היה חולה ביום שאחרי החג. הוא מאבד את דמי החג?

המקובל הוא לראות היעדרות בגלל מחלה כהיעדרות בהסכמת המעסיק, ולכן לשלם דמי חג. עם זאת, עדיין אין פסיקה מחייבת בנושא.

האם עובד חודשי מקבל תוספת על ימי חג?

לא. הוא מקבל את המשכורת הרגילה גם בחודש שיש בו חגים, וימי החג לא יורדים לו ממכסת החופשה.

חג חל בשבת. מגיע תשלום?

לעובד שלא עובד בשבת ממילא, לא. לעובד שהיה אמור לעבוד באותה שבת ונעדר בגלל החג, כן.

העובד אמר שהוא מוותר על דמי החג. זה תקף?

לא. אי אפשר לוותר על דמי חג, גם בהסכמה מלאה וגם בכתב.

מה ההבדל בין דמי חג לבין תשלום על עבודה בחג?

דמי חג הם תשלום על יום חג שבו העובד לא עבד. תשלום על עבודה בחג הוא שכר מוגדל של 150% למי שכן עבד, יחד עם יום מנוחה חלופי.

איך מחשבים 150% לעובד חודשי שעבד יום אחד בחג?

מחלקים את המשכורת ב־21.67 (שבוע של 5 ימים) או ב־25 (שבוע של 6 ימים), ומוסיפים 50% מהסכום שהתקבל, מעבר למשכורת הרגילה. לחישוב שעות נוספות אפשר להיעזר במחשבון השעות הנוספות.

האם ערב חג נחשב יום חג?

לא. ערב חג הוא יום עבודה, בדרך כלל מקוצר. עובד שנעדר בו מנכים לו יום חופשה, אלא אם הוסכם אחרת.

המידע במאמר הוא מידע כללי, מבוסס על צו ההרחבה (הסכם מסגרת 2000), חוק שעות עבודה ומנוחה ועל המידע באתר כל זכות ובאתר משרד העבודה, ואינו ייעוץ משפטי. הסכם קיבוצי, צו הרחבה ענפי, חוזה אישי או נוהג עשויים להעניק לעובד יותר. לבירור מקרה ספציפי מומלץ לפנות לעורך דין לדיני עבודה או למשרד העבודה.

רוצים שהמערכת תחשב חגים ושעות חג בשבילכם? השאירו פרטים ונציג יחזור אליכם.