כמה ימי מחלה צבר העובד, וכמה יקבל על היעדרות של כמה ימים.
המחשבון מחשב קודם את יתרת הימים: חודשי עבודה כפול 1.5, עד תקרה של 90, פחות מה שכבר נוצל. אחר כך הוא עובר על ימי המחלה הנוכחית אחד אחד, בתוך גבולות היתרה, ומחיל את שיעורי התשלום. ימים שחורגים מהיתרה לא מקבלים דמי מחלה לפי החוק.
המחשבון מניח שכל יום היעדרות במחלה יורד מהיתרה, כולל היום הראשון. אם אצלכם נהוג אחרת לפי הסכם, או שיש תשלום מהיום הראשון, ההסכם הוא שקובע.
| יום במחלה | תשלום לפי החוק |
|---|---|
| יום 1 | ללא תשלום |
| ימים 2 ו־3 | 50% מהשכר הרגיל |
| מהיום ה־4 | 100% מהשכר הרגיל |
במקומות עבודה רבים הסכם קיבוצי, צו הרחבה או חוזה אישי נותנים תשלום מלא כבר מהיום הראשון, או תנאים אחרים. בנוסף, מאז יוני 2022 עובד חולה סרטן או מטופל בדיאליזה קבועה זכאי ל־100% כבר מהיום הראשון בימים של טיפולים או בדיקות, עם אישור רפואי. במקרים כאלה המחשבון יציג פחות ממה שמגיע.
עובד שעתי או יומי, או מי שעבד חלק מהחודש, צובר ימי מחלה באופן יחסי לימים שעבד. כדי להעריך, אפשר להזין במחשבון את מספר החודשים המלאים שהצטברו בפועל.
העובד צריך להודיע למעסיק בתוך שלושה ימים מהיום הראשון להיעדרות, ולהביא אישור מחלה מרופא קופת החולים. ימי מחלה לא נפדים בכסף בסיום העבודה, אלא אם ההסכם קובע אחרת, ואסור לפטר עובד בזמן שהוא נעדר במחלה בתוך הימים שצבר.
המשמעות המעשית היא שצריך לדעת בכל רגע מה היתרה של כל עובד. כשהיעדרות במחלה נרשמת יחד עם הנוכחות, עם האישור הרפואי מצורף, היתרה מתעדכנת והחישוב בשכר מבוסס על נתונים ולא על זיכרון.
עובד עם 14 חודשי עבודה צבר 21 ימי מחלה, ניצל 3, ונשארו לו 18. הוא חולה חמישה ימים, ושכרו היומי 400 ₪. על היום הראשון לא משולם דבר, על היום השני והשלישי 200 ₪ לכל אחד, ועל הרביעי והחמישי 400 ₪ לכל אחד. בסך הכול 1,200 ₪, ונשארת לו יתרה של 13 ימים. הדוגמה בדויה.
הטעות הראשונה היא לשכוח את התקרה. עובד ותיק מאוד לא צובר יותר מ־90 ימים, גם אם עבד עשר שנים, ולכן היתרה שלו לא ממשיכה לגדול.
הטעות השנייה היא לספור ימים קלנדריים במקום ימי עבודה. כשמחלה נמשכת על פני סוף שבוע, השאלה אילו ימים נספרים תלויה בימי העבודה הרגילים של העובד ובהסכם. כדאי לקבוע כלל אחד ולהחיל אותו על כולם.
הטעות השלישית היא לבלבל בין מחלה של העובד לבין היעדרות בשל מחלת ילד או בן משפחה. אלה זכויות נפרדות עם כללים משלהן, והן יורדות מאותה יתרה של ימי מחלה רק בתנאים שקבועים בחוק. רישום נפרד לכל סוג היעדרות חוסך ויכוחים בסוף החודש.
בגלל המדרג של יום ראשון ללא תשלום, ימים שני ושלישי ב־50% ומהיום הרביעי 100%, עלות ימי המחלה למעסיק לא שווה למספר הימים. כך זה נראה במונחים של ימי שכר מלאים:
| אורך המחלה | חישוב | ימי שכר מלאים |
|---|---|---|
| יום אחד | 0 | 0 |
| 2 ימים | 0 + 0.5 | 0.5 |
| 3 ימים | 0 + 0.5 + 0.5 | 1 |
| 5 ימים | 0 + 0.5 + 0.5 + 1 + 1 | 3 |
| 10 ימים | 1 + 7 ימים מלאים | 8 |
עשרה אירועי מחלה של יום אחד עולים למעסיק 0 ימי שכר לפי המדרג, ואילו אירוע אחד של עשרה ימים עולה 8. אבל לגבי העסק, עשר היעדרויות קצרות ולא צפויות קשות יותר לסידור. לכן כדאי להסתכל גם על העלות וגם על התדירות, למשל עם מחשבון שיעור היעדרות.
1.5 ימים על כל חודש עבודה מלא, 18 ימים בשנה, ועד 90 ימים בסך הכול.
לפי החוק לא. הסכם או חוזה יכולים לקבוע תשלום כבר מהיום הראשון.
כן. לפי החוק העובד מציג אישור מרופא כדי לקבל דמי מחלה.
בדרך כלל לא, אלא אם הסכם העבודה או הסכם קיבוצי קובעים זאת.
הנתונים לא יוצאים מהדפדפן ולא נשמרים אצלנו. במערכת EZTime עצמה, לעומת זאת, נתוני העובדים נשמרים בענן לאורך זמן.
ב־EZTime ימי המחלה נרשמים כהיעדרות, והיתרה של כל עובד מופיעה בדוח בלי חישוב ידני.